Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 6b
לֹא מִשַּׁבָּת אַתָּה מִתְיָירֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַשַּׁבָּת, אַף מוֹרָא הָאֲמוּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — לֹא מִמִּקְדָּשׁ אַתָּה מִתְיָירֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ.
Traduction
you do not revere Shabbat itself, as reverence is not mentioned in this context, but rather, one reveres He Who warned about the observance of Shabbat, so too, the same applies to the reverence stated with regard to the Temple: You do not revere the Temple itself but He Who warned about the Temple.
Rachi non traduit
לא משבת אתה מתיירא. דלא כתיב ביה מורא:
וְאֵי זוֹ הִיא מוֹרָא מִקְדָּשׁ? לֹא יִכָּנֵס אָדָם בְּהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, בְּמִנְעָלוֹ, בְּפוּנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר.
Traduction
The baraita explains: And what is the reverence of the Temple? In deference to the Temple, a person may not enter the Temple Mount with his staff, his shoes, his money belt [punda], or even the dust on his feet. One may not make the Temple a shortcut [kappendarya] to pass through it, and through an a fortiori inference, all the more so one may not spit on the Temple Mount, as no disrespect is meant by the other actions, whereas spitting is repulsive even in one’s own private home, and certainly on the Temple Mount.
Rachi non traduit
פונדתו. ארנקי שאוזר בו מתניו:
קפנדריא. לקצר הילוכו שלא להקיף ויכנס בפתח זה ויצא בשכנגדו ולא לשם עבודה אלא לעשות צרכיו:
מק''ו. מפרש בברכות בפ' הרואה (ברכות דף סב:) מכי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק שאינו מאוס ק''ו לרוק שהוא מאוס לפני הקב''ה:
וְאֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ''. מָה שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּשַׁבָּת — לְעוֹלָם, אַף מוֹרָא הָאֲמוּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — לְעוֹלָם.
Traduction
And I have derived only that one is obligated to act in this manner when the Temple is standing. From where do I derive that the mitzva to revere the Temple is in force when the Temple is not standing, i.e., that it is prohibited to be disrespectful toward the place where the Temple stood? The verse states: ''You shall keep My Shabbatot, and revere My Sanctuary'' (Leviticus 19:30). Just as the keeping stated with regard to Shabbat applies forever, so too, the reverence stated with regard to the Temple is forever.
אֶלָּא, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תֵּיתֵי מֵהַבְעָרָה. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם'', מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?
Traduction
§ With regard to the issue at hand, the Gemara has not yet found an explanation as to why a specific inference was required to teach that a positive mitzva overrides a prohibition that incurs karet. Rather, it might enter your mind to say that this claim might be derived from the halakha of kindling, as the school of Rabbi Yishmael taught with regard to the verse: ''You shall kindle no fire throughout your habitations on Shabbat day'' (Exodus 35:3). What is the meaning when the verse states this, as the general prohibition against performing labor on Shabbat appears elsewhere?
Rachi non traduit
מה ת''ל. והלא כבר נאמר לא תעשה כל מלאכה:
מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?! אִי לְרַבִּי יוֹסֵי — לְלָאו. אִי לְרַבִּי נָתָן — לְחַלֵּק.
Traduction
The Gemara expresses puzzlement at this question: What is the meaning when the verse states this? What kind of question is this? If the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, the verse comes to teach that one who kindles fire on Shabbat merely violates a regular prohibition, which does not entail the penalty of stoning, unlike other prohibited labors. If the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Natan, kindling was singled out to divide the various prohibited labors of Shabbat and to establish liability for the separate performance of each of them.
דְּתַנְיָא: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָתָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לְחַלֵּק.
Traduction
As it is taught in a baraita: The prohibition against kindling was singled out from the general category of prohibited labors and written explicitly to teach that it is unlike other prohibited labors, as it is a regular prohibition, which does not entail the punishment of stoning. This is the statement of Rabbi Yosei. Rabbi Natan says: Kindling is like any other labor prohibited on Shabbat, and it was singled out to divide. In other words, by stating one prohibited labor separately, the Torah teaches that each labor on Shabbat constitutes its own separate prohibition. Consequently, one who unwittingly violates several categories of labor is obligated to bring as many sin-offerings as the prohibited labors he violated.
Rachi non traduit
ללאו יצאתה. לומר שאין חייבין עליה כרת וסקילה אלא לאו בעלמא:
לחלק. שלא תאמר אינו חייב סקילה עד שיחלל שבת בכל מלאכות לכך יצתה הבערה מן הכלל לחלק מה הבערה מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייב עליה כרת וסקילה בפני עצמה אף כל שהוא אב מלאכה כו':
וְאָמַר רָבָא: תַּנָּא ''מוֹשָׁבוֹת'' קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: ''מוֹשָׁבוֹת'' מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?
Traduction
And Rava said in explanation of the question asked by the school of Rabbi Yishmael: For this tanna, the term ''habitations'' poses a difficulty with regard to his opinion. The baraita should be understood as follows: What is the meaning when the verse states ''habitations''? What additional inference is indicated by this term, which might lead to the erroneous conclusion that this Shabbat prohibition applies only in certain places of habitation?
Rachi non traduit
ה''ג ואמר רבא כו':
Tossefoth non traduit
מושבות דכתב רחמנא למה לי. והא דדרשינן בפ''ק דשבת (דף כ.) בכל מושבות אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד היינו משום דהוי ליה למכתב מושבות וכתיב מושבותיכם ומדלא כתיב לא תבערו לכם וכתב מושבות משמע דאתא לכדהכא ובסוף פ''ק דקידושין (דף לז:
ושם) דקאמר מושבות דכתב רחמנא גבי שבת ל''ל סד''א הואיל ובענין דמועדות כתיב ליבעי בה קידוש ב''ד כמועדות לא מדלא תבערו אש בכל מושבותיכם קדריש אלא מקרא אחרינא דאמור אל הכהנים דכתיב שבת היא לה' בכל מושבותיכם דההוא קרא בענינא דמועד כתיב:
מִכְּדֵי שַׁבָּת חוֹבַת הַגּוּף הִיא, וְחוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, ''מוֹשָׁבוֹת'' דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּשַׁבָּת — לְמָה לִּי?
Traduction
The Gemara explains why ''habitations'' cannot mean that Shabbat observance applies only in certain places. Since Shabbat is an obligation that applies to the body, i.e., to the individual himself and not to an external object, and there is a principle that obligations of the body apply both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, then why do I need the term ''habitations'' that the Merciful One writes with regard to Shabbat?
Rachi non traduit
מושבותיכם. בכל מקום שאתם יושבים אפילו בחוצה לארץ:
חובת הגוף היא. ואינה תלויה בקרקע ככלאים וערלה ותרומות ומעשרות:
מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת'', שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ''מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת'' — בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ מִיתַת בֵּית דִּין, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ''וְהוּמָת'' — בַּחוֹל וְלֹא בַּשַּׁבָּת.
Traduction
A student said in the name of Rabbi Yishmael that since it is stated: ''And if a man has committed a sin worthy of death, and he is put to death'' (Deuteronomy 21:22), I would derive that the death penalty is administered whether on a weekday or on a Shabbat. And how do I establish the verse: ''And you shall keep Shabbat, for it is sacred to you; every one who profanes it shall surely be put to death'' (Exodus 31:14)? This verse applies to other prohibited labors, except for court-imposed capital punishment, which must be administered even on Shabbat. Or perhaps it is only the case that even court-imposed capital punishment is included in the list of prohibited labors on Shabbat. How, then, do I establish the verse: ''And he is put to death''? This is referring to a weekday and not to Shabbat.
Rachi non traduit
או אינו כו'. לקמן מפרש:
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ בַּשַּׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם'', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ''וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדוֹרוֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם'',
Traduction
Surprisingly, the tanna reverts back to his earlier claim: Or perhaps it is only the case that capital punishments may be administered even on Shabbat? Therefore, the verse states by way of a verbal analogy: ''You shall kindle no fire throughout your habitations on Shabbat day'' (Exodus 35:3) and below it says, at the end of the chapter dealing with murderers: ''And these things shall be for you a statute of judgment to you throughout your generations in all your habitations'' (Numbers 35:29).
Rachi non traduit
והיו אלה לכם. גבי מיתת ב''ד כתיב בפרשת רוצחים:
ה''ג מה מושבות האמורים להלן במיתת ב''ד הכתוב מדבר אף כאן כו':
Tossefoth non traduit
או אינו אלא אפילו בשבת. משום מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא הקשה ה''ר יהודה כהן היכא בעי לאוקמי רבי ישמעאל כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצתה והא בפ''ק דשבת (דף יב:
ושם) אמר דרבי ישמעאל קרא והטה ואמר לכשיבנה בהמ''ק אביא חטאת שמנה אלמא דבהבערה יש כרת ועוד קשה דנהי נמי רבי יוסי היא מ''מ אי לאו לא תבערו הוי אמינא דמיתת ב''ד נמי דחיא שבת משום מה לי חומרא רבה כו' אע''ג דנטילת נשמה אב מלאכה הוא וא''כ כי כתב לא תבערו אצטריך נמי עליה באחות אשה דליכא סקילה דלא נימא מה לי חומרא כו' וי''ל דבלא''ה פריך שפיר טפי:
מָה מוֹשָׁבוֹת הָאֲמוּרִים לְהַלָּן — בְּבֵית דִּין, אַף מוֹשָׁבוֹת הָאֲמוּרִים כָּאן — בְּבֵית דִּין, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ''לֹא תְבַעֲרוּ''.
Traduction
Just as the term ''habitations'' stated below, in Numbers, means in the court, where judgment is performed, so too, the term ''habitations'' stated here means in the court, i.e., in the place where judges preside. And the Merciful One states in the Torah: ''You shall kindle no fire.'' Since one of the court-imposed death penalties is burning, which is performed by kindling fire, then evidently, court-imposed death penalties do not override Shabbat.
מַאי לָאו: רַבִּי נָתָן הִיא, דְּאָמַר: לְחַלֵּק יָצָתָה. וְטַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''לֹא תְבַעֲרוּ'', הָא לָאו הָכִי — דָּחֵי?
Traduction
With the above conclusion in mind, the Gemara comments: What, is it not the case that the opinion of the school of Rabbi Yishmael is in accordance with that of Rabbi Natan, who said that the prohibition against kindling fire was singled out to divide, and therefore lighting a fire is punishable by karet and stoning? And if so, the reason why capital punishments are not administered on Shabbat is that the Merciful One writes: ''You shall kindle no fire,'' from which it may be inferred that if it were not so, then court-imposed capital punishment would override Shabbat. In other words, the positive mitzva of legal execution would override the prohibition against lighting a fire on Shabbat, which incurs karet.
Rachi non traduit
מאי לאו ר' נתן היא. דאמר הבערה אב מלאכה היא ובכרת ואפ''ה אי לאו דאשמועינן ה''א אתי עשה דוהומת ודחי ליה:
Tossefoth non traduit
טעמא דכתב רחמנא לא תבערו הא לאו הכי דחי. בסמוך מוכח דלא בעי למימר השתא מדאיצטריך לא תבערו לאסור מכלל דבעלמא דחי דמפרש דאי לאו לא תבערו ה''א דלידחי כמו בכלאים בציצית דמה לי חומרא רבה ומה לי חומרא זוטא ואיצטריך לא תבערו לגופיה וא''ת וכיון דלגופיה איצטריך אדרבה נילף מהכא דלא דחי דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי כו' וי''ל דלא מצי למילף אלא לאו שיש בו מיתה כמו בשבת דאיכא סקילה אבל לאו שיש בו כרת גרידא התם אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא וה''א דדחי לאו דכרת כמו אחות אשה ולא לאו דמיתה כמו כלתו וחמותו דלהכי לא הוה מקשינן להו אהדדי א''נ השתא נמי מדאצטריך כדלעיל ואין חושש על או אינו וכל סוגיא זו לא אתיא כר''ש דלר''ש איצטריך לא תבערו לאשמועינן דמקלקל בהבערה חייב דמדאסר רחמנא הבערת שריפת בת כהן נפקא ליה בפרק האורג (שבת דף קו. ושם) אלא הך סוגיא אתיא כרבי יהודה דחשיב תיקון תקוני גברא כמו מילה וקריעה על מת ורבי יוסי ורבי נתן נמי דלא כר''ש דלדידיה ליכא למידרש ללאו ולחלק כיון דאצטריך למקלקל בהבערה ור''ש נפקא ליה לחלק מהיכא דנפקא ליה לשמואל בפ' כלל גדול (שבת דף ע.) ו אר''י דאי ללמוד על מקלקל בהבערה לחוד קאתי הוה ליה לאשמועינן במקום שאין מצוה בהבערה וא''ת והיכי דרשינן ללאו או לחלק כיון דאיצטריך לא תבערו למיתת ב''ד דלא דחי שבת וי''ל דדרשינן מדכתיב הבערה דאי למיתת ב''ד לחוד אתא ה''ל למכתב לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם וא''ת נהי דהבערה דבישול פתילה לא דחיא שבת דהוי הכשר מצוה רציחה עצמה כשנתבשלה הפתילה מאתמול או חנק וסייף תדחה שבת מטעם מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא ומיהו למאי דיליף מק''ו ע''כ לא אתי לא תבערו אלא לרציחה עצמה דהק''ו עצמו הוא על הרציחה דעל הרציחה כתיב מעם מזבחי תקחנו ולא תבערו אתא לאפוקי הק''ו (וי''ל כיון דגלי לן דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא בהכשר מצוה ה''ה במצוה עצמה לא אמרינן א''נ (אפילו הכשר מצוה נפקא לן מדלעיל ואם אינו ענין לפתילה תנהו ענין לרציחה עצמה ע''כ) וי''ל דבכל דוכתין משוינן מכשירי מצוה שאי אפשר לעשותה מע''ש כמצוה עצמה כדתנן בפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קל. ושם) אם לא הביא ובפסחים פ' אלו דברים (פסחים דף סט:) כלל אמר רבי עקיבא כו' והכא באי אפשר לעשות הפתילה מע''ש מדאצטריך קרא למעוטי:

לָא, רַבִּי יוֹסֵי. וְתִיהְוֵי נָמֵי רַבִּי יוֹסֵי, אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָתָה — הַבְעָרָה גְּרֵידְתָּא,
Traduction
The Gemara rejects this: No, there is no proof from here, as it can be claimed that the opinion of the tanna from the school of Rabbi Yishmael is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei that kindling fire is an ordinary prohibition. The Gemara retorts: And let it even be according to the opinion of Rabbi Yosei. You can say that when Rabbi Yosei said that kindling was singled out as a prohibition, he was referring to kindling alone, i.e., that lighting a regular fire is only a regular prohibition.
Tossefoth non traduit
לא רבי יוסי. ואו אינו דקאמר משום דשבת עשה ול''ת (וה''ק או אינו אלא אפי' מיתת ב''ד) א''נ משום דשאני לאוי דשבת דחמירי:
הַבְעָרָה דְּבֵית דִּין — בִּישּׁוּל פְּתִילָה הוּא!
Traduction
Conversely, the kindling by the court for the execution of burning is actually the cooking of a leaden wick. Since execution by burning involves melting, or cooking, a piece of lead, called a wick, and pouring it into the mouth of the convict, it therefore constitutes the prohibited labor of cooking, which is a different prohibition than kindling fire.
Rachi non traduit
פתילה. של אבר מתיך וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו. והאי בישול גמור הוא ואב מלאכה הוא דממשכן ילפינן ובישול סמנין היה במלאכת המשכן לצבע תכלת ותולעת שני:
וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מָה לִי בִּישּׁוּל פְּתִילָה, מָה לִי בִּישּׁוּל סַמָּנִין.
Traduction
And Rav Sheshet said in this regard: What difference is there to me between cooking a wick, which is performed for court-imposed capital punishments, and what difference is there to me between the cooking of herbs used to dye curtains for the Tabernacle, from whose work the list of prohibited labors on Shabbat is derived? Since the court-imposed death penalty involves the prohibited labor of cooking, which according to all opinions incurs karet, this apparently indicates that without the special verse that renders this prohibited, one would have said that a positive mitzva overrides a prohibition for which one is liable to receive karet.
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: הַאי תַּנָּא לָא מִשּׁוּם דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמַיְיתֵי מִקַּל וָחוֹמֶר. וְהָכִי קָאָמַר: מָה אֲנִי מְקַיֵּים ''מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת'' — בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין. אֲבָל מִיתַת בֵּית דִּין — דָּחֲיָא שַׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר,
Traduction
The Gemara rejects this argument as well. Rav Shimi bar Ashi said: This tanna does not raise the possibility that a court-administered death penalty might override Shabbat because a positive mitzva comes and overrides a prohibition. Rather, he entertains this option because he learns this by means of an a fortiori inference, and this is what he is saying: How do I establish the verse ''Every one who profanes it shall surely be put to death'' (Exodus 31:14)? This applies to other prohibited labors, except for court-imposed capital punishment. However, it could be said that court-imposed capital punishment overrides Shabbat, by an a fortiori inference:
Rachi non traduit
אמר רב שימי האי תנא. דאיצטריך דנסיב לה קרא למיסר מיתת בית דין בשבת לאו משום דאי לא דאשמועינן ה''א דחיא משום טעמא דעשה דחי אלא משום דהוה מייתי ליה בקל וחומר דדחי שבת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source